Vayedaber

צַעַר. כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר וַאֲפִילוּ עַל צִיפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. כְּתִיב כְּוִייָה תַּחַת כְּוִייָה וגו'. הֵיכִי דָמֵי. אִם בְּשֶׁפְּצָעוֹ וְהוֹצִיא דָמוֹ כְּבָר כְּתִיב פֶּצַע תַּחַת פָּצַע. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חַבּוּרָה. אֶלָּא שֶׁאִים כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד עַל כַּף יָדוֹ וְצָבַת עַל כַּף רַגְלוֹ וְצָבַת. אוֹ שֶׁהִטִּיל עָלָיו שֶׁלֶג אוֹ צִינִּים בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה חַייָב לְרַפּוֹתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חייב לרפאותו. כלומר כמו דמשלם צער שלא במקום נזק כן נמי ריפוי ולאו דוקא אלא ה''ה שארי דברים במקום דשייכין הן:

אלא שאם כויו בשפוד וכו'. כלומר אלא חבורה דמיותר הוא לגלוי על כויה דרישא דקרא דבכויה דלית בה חבורה מיירי כגון שכואו בשפוד על כף ידו ורגלו וצבת וסופה לחזור דאין כאן נזק וללמדנו דמשלם צער שלא במקום נזק:

או שהטיל עליו שלג וכו'. וכן בכיוצא בזה במקום שאינו נראה בו לאחר מכאן ולא נעשה רושם:

צער כויו בשפוד וכו'. ומפרש לה הש''ס דמנלן לומר דמשלם צער כזה שאינו עושה בו רושם ואינו נראה והוא שלא במקום נזק וקאמר משום דכתיב כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה:

היכי דמי. חבורה דקרא:

אם בשפצעו וכו'. כלומר ודאי משמעת חבורה משמע שפצעו ותוציא את דמו דהוי חבורה וקשיא דהא כבר כתיב פצע תחת פצע ומה ת''ל חבורה:

כְּתִיב עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר לֹא תָחוֹס עֵינֶיךָ. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. יֹאמַר שׁוֹגֵג וְאַל יֹאמַר מֵזִיד. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר שׁוֹגֵג וְלֹא נֶאֱמַר מֵזִיד הָיִיתִי אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יְשַׁלֵּם מָמוֹן מֵזִיד [יִקְטַע אֶת יָדוֹ. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מֵזִיד. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר מֵזִיד וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹגֵג הָיִיתִי אוֹמֵר. מֵזִיד יְשַׁלֵּם מָמוֹן שׁוֹגֵג] לא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. 34b הֲוֵי צוֹרֶךְ לוֹמַר שׁוֹגֵג וְצוֹרֶךְ לוֹמַר מֵזִיד. שֶׁאִם הָיָה סוּמֶא וְסִימָּא אֵת עֵינוֹ קִיטֵּעַ וְקִיטַּע אֶת יָדוֹ הֵיאַךְ זֶה מִתְקַייֵם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֵשׂוֹת לְאָחִיו. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובמקום אחר הוא אומר. בפרשת שופטים ולא תחוס עיניך נפש בנפש עין בעין וגו' שני מקראות הללו למה נאמרו אחד לשוגג ואחד למזיד שישלם ממון ולא עין ממש וכדמסיק:

מזיד לא ישלם כלום. כלומר אילו לא נאמר אלא מקרא אחד הייתי אומר במזיד הכתוב מדבר ולא ישלם ממון אלא עין תחת עין ממש הוי צ''ל שניהם והוקשו מזיד ושוגג שבשניהם ממון הוא דישלם:

שאם היה סומא. ברייתא אחריתא היא ודריש לה מגופיה דקרא שאם אתה אומר עין ממש הרי שהיה סומא וסימא וכו' היאך זה מתקיים ועשיתם לו וכו' וכלומר שאין אתה יכול לעשות בו כאשר עשה לזה וקרא דועשיתם לו לאו דוקא הכא אלא משום דכתיב גבי עדים זוממין עין תחת עין נקט לה:

אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר בְּכָךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָֽמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי לְמִיתָּן וְלָא ייֵאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְהוּא אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר מַר עוּקְבָּה. כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיטּוֹל הִיא מַתְנִיתָא. וְתֵימַר אָכֵן. אֶלָּא חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָֽמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי מֵיסָב וְיֵאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. תַּנֵּי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. נוֹתְנִין נִכְאֵי מָזוֹן. מָהוּ נִכְאֵי מָזוֹן. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָא אֲכִיל טְלוֹפְחִין וְיָרָק. וּכְדוֹן לֵית בִּי מֵיכַל אֶלָּא בֵּיעִין וְתַרְנְגוֹלִין. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. אָהֵן רוֹמַיי כַּד מִיבְאַשׁ לֹא נְפִיק לִקְרָבָא עַד דְּייֵכוּל מַה דְחָסֵר יוֹמִין בְּיוֹמִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אהן רומיי. כלומר דמייתי ראיה כמו בעל מלחמה הרומיי כשנופל לחולי וחוזר לבריאתו אינו יוצא למלחמה עד שיאכל כל כך לחזק כחו ולמלאות כפי הימים אשר נחסר לו בימי חליו והכא נמי כן:

בקדמיתא. עד שלא הגעתי לצער החבלה הייתי יכול לאכול עדשים וירק ועכשיו אין בי כח וצריך אני למאכלים חשובים ודקים:

נכאי מזון. הפסד המזונות שלם לו כדמפרש ואזיל ובתוספתא פ''ט גריס זכי מזון:

כמה את בעי מיסב. כמה אתה רוצה ליטול בעד הצער כזה שיגיע ויבא לך וכשיעור הזה שאומר כך נותנין להנחבל:

ותימר אכן. בתמיה דלדידך כמה רוצה ליתן מיבעי ליה:

אמר מר עוקבא. הקשה על זה מר עוקבא דכמה אדם רוצה ליטול תנן במתניתין:

ומה דו אמר יהבין ליה. ומה שזה אומר שהיה נותן כך וכך וכן יתנו לזה הנחבל:

חמיי בר נש. לפרושי להמתני' אומרים וכו' כלומר שאומדין ורואין לאדם אחד שיאמרו לו כמה אתה רוצה ליתן שלא יגיעך להצער כזה:

משנה: רִיפּוּי הִכָּהוּ חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. עָלוּ בוֹ צְמָחִים אִם מַחֲמַת הַמַּכָּה חַייָב שֶׁלֹּא מַחֲמַת הַמַּכָּה פָּטוּר. חָֽייְתָה וְנִסְתְּרָה חָֽייְתָה וְנִסְתְּרָה חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. חָֽייְתָה כָּל צָרְכָּהּ אֵינוֹ חַייָב לְרַפּוֹתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חייב לרפותו. דכ''ז שלא חייתה כל צורכה נסתרה מחמת המכה היא:

מתני' אם מחמת המכה. והוא לא פשע בה:

הלכה: שֶׁבֶת. רוֹאִין אוֹתוֹ כול'. הָכָא אַתָּ מַר. רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. וְהָכָא אַתָּ מַר. הָיָה עוֹשֶׂה מְנָה בַיּוֹם נוֹתֵן לוֹ מְנָה. סֶלַע נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. תְּרֵין שִׁבְתִּין אִינּוּן. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וּקְטָעָהּ אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ עוֹשֶׂה מְנָה בַיּוֹם אֶלָּא רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ חִיגֵּר יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵֵר קִישּׁוּאִין. שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. שֶׁאִם כְּוִייוֹ עַל כַּף יָדוֹ וְצָבַת עַל כַּף רֹאשׁוֹ וְצָבָה. אוֹ שֶׁהִטִּיל עָלָיו שֶׁלֶג אוֹ צוֹנָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה. חַייָב לְרַפּוֹתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חייב לרפותו. וכלומר לרפותו הוא דחייב אבל דמי ידו ונזקו לא שייך כאן ובכה''ג צריך שישלם דמי שכירו' פעולתו מה שמתבטל מחמת ימי חליו ואם סלע היה יכול להשתכר נותן לו סלע ואם מנה מנה:

שאם כויו וכו'. אבל אם הכהו מכה שאינו נראה בו לאחר זמן וסופה לחזור וא''כ אינו משלם לו דמי ידו:

אין רואין אותו כאלו עושה מנה ביום. ברישא ה''ט דאין רואין אותו וכו' שהרי כבר צריך ליתן לו דמי ידו והיינו נזק ובכללו הוא מה שבטל ממלאכתו וא''כ אין צריך לשלם לו שבת כ''א כאלו שומר קשואין הוא כדמפרש שכבר נתן לו דמי ידו ורגלו:

תרין שבתין אינון. שני מיני שבת יש בחלוקי דינים האלו:

גמ' הכא את אומר רואין אותו כאלו שומר קישואין והכא את אומר היה עושה וכו'. בתוספתא ריש פ''ט שנינו כן בנזק כיצד הכהו וקטע ידו וקטע רגלו אין רואין אותו כאלו עושה סלע ביום וכאלו עושה מנה ביום אלא רואין אותו כאלו חגר שומר קישואין וא''ת לקתה מדת הדין לא לקתה שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו אבל הכהו וצמתה ידו הכהו וצמתה רגלו רואין אותו כאלו עושה סלע ביום נותן לו סלע ביום מנה ביום נותן לו מנה ביום ונותנין לו כל נזקו ע''כ. ומפרש הש''ס מ''ש רישא ומ''ש סיפא:

חידוש חידש הכתוב בפרש' הזאת. שהרי מצינו שנתחייב בכל החמשה דברים כדדרשינן מקראי דלקמן ומשאר כתובים לצער ונזק ובושת וחידש הכתוב בפרשה זו ולא כתב אלא שבת ורפוי בהדדי רק שבתו וגו' לומר לך כל שחייב בריפוי חייב בשבת:

סביבות המכה אע''פ שנסתרה המכה. כלומר אע''פ שהמכה עצמה ג''כ נסתרה לא אמרינן דחייב ליתן לו גם דמי שבתו אלא לרפותו הוא דחייב הואיל ושנה בו הכתוב ורפא ירפא אבל לא דמי שבתו שמחמת סתירת המכה:

תני חורין. תניא אידך דלהכי כתב רחמנא ורפא ירפא ללמד שאם עלה גרגותני והוא כמו בשר המת על המכה הרי הוא בכלל מחמת המכה וחייב לרפותו:

מן מה דכתיב ורפא ירפא. ודרשינן שאם עבר על דברי רופא שצוה לו שלא לעשות כך וכך או שלא לאכול דברים המזיקים לו ועבר על דבריו שאינו חייב לרפותו דלהכי כתב כפל ורפא ירפא דמשמע כשהוא שומע לדברי הרופא אז מוטל על זה לרפותו וא''כ תפשוט דכל שאין דרך לאגוד ולקשור המכה כן הרי הוא בכלל עבר על דברי הרופא:

גמ' עלו בו צמחים סביבות המכה. ואם בודאי שלא מחמת המכה היא בהא לא הוה מיבעי לן אלא בכה''ג הוא דמיבעיא לן אם נסתרה מחמת המכה כגון שאגדו ועטפו הרבה למקום המכה ומחמת כן עלו בו צמחים סביבות המכה ונסתרו לאחר שחיו אם הוי כמחמת המכה או דלמא אמרינן לא היה לו לעטוף ולאגוד המכה כל כך וא''כ מחמת פשיעותו הוי ולא מחמת המכה:

משנה: שֶׁבֶת. רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. בּוֹשֶׁת. הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ. הַמְבַייֵשׁ אֶת הֶעָרוֹם הַמְבַייֵשׁ אֶת הַסּוֹמֶא וְהַמְבַייֵשׁ אֶת הַיָּשֵׁן חַייָב וְיָשֵׁן שֶׁבִּייֵשׁ פָּטוּר. נָפַל מִן הַגַּג וְהִזִּיק וּבִייֵשׁ חַייָב עַל הַנֶּזֶק וּפָטוּר עַל הַבּוֹשֶׁת שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבוּשָׁיו אֵינוֹ חַייָב עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שבת. כל ימי החולי רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין וכשחסרו אבר מיירי כגון שקטע ידו דצריך לשלם לו נזק דמי ידו ועכשיו אפילו לאחר שיבריא שוב אינו ראוי למלאכה אחרת אלא לשמור קישואין ומה שהוא מתבטל מחמת חליו משמירת קישואין הוא דמשלם לו כפי שכירות שמירת קישואין של כל יום החולי ודמי ידו כבר נתן לו וכן בדמי רגלו:

הלכה: רִיפּוּי הִכָּהוּ חַייָב לְרַפּוֹתוֹ כול'. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. עָלוּ בוֹ צְמָחִין סְבִיבוֹת 35a הַמַּכָּה וְנִסְתְּרָה מַחֲמַת הַמַּכָּה מָהוּ. מִן מַה דִכְתִיב וְרַפֹּא יְרַפֵּא. שֶׁאִם עָבַר עַל דְּבַר רוֹפֵא [פָּטוּר]. תַּנֵּי חוֹרִין וְרַפֹּא יְרַפֵּא. שֶׁאִם עָלַת גַּרְגּוּתְנִי חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. עָלוּ בוֹ צְמָחִים סְבִיבוֹת הַמַּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתְּרָה [מַחֲמַת] הַמַּכָּה חַייָב לְרַפּוֹתוֹ וְאֵין חַייָב לִיתֵּן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חִידּוּשׁ חִידֵּשׁ הַכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת שֶׁיִּתֵּן לוֹ שֶׁבֶת וְרִפּוּי. רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שאם כויו וכו'. אבל אם הכהו מכה שאינו נראה בו לאחר זמן וסופה לחזור וא''כ אינו משלם לו דמי ידו:

תרין שבתין אינון. שני מיני שבת יש בחלוקי דינים האלו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source